חופי אשקלון הם גן עדן לכל דייג וחובב ים, הבעיה שבחלק הדרומי של הגן יש שומר עם עמדת תשלום ובחלקו הצפוני (חוף ברנע) סכנת נפשות בשל קריסת מצוקים. המומחים מסכימים בינהם שקריסת המצוקים מתרחשת בעיקר בגלל מאזן שלילי בחול הים והסיבות למאזן השלילי קשורות לא פעם ובדרך פלא למאזן הבנק של יזמים או צבירת הון פוליטי של פוליטיקאים.

זרימת החול שהגיעה מהנילוס הופסקה כמעט לחלוטין ע"י המצרים עם הקמת סכר אסוואן אבל הזרם הדרומי שהוביל את מה שנותר נבלם במו ידינו לטובת מתקנים ממשלתיים שוברי גלים ומרינות. התוצאה היא מאזן חול שלילי המתבטא בגריסת מצוקי הכורכר על ידי כוח הגלים ונשיאת החול מהחוף לעומק הים.

העיור המואץ והעדר פתרונות ניקוז מתאימים של השטח שמעל המצוק תורמים גם הם את חלקם ומחלישים את המצוק. שרוולי הפלסטיק שנועדו לעצור את סחף החול וכוח הגלים שוקעים במהירות ובינתיים, הצוק ממשיך לקרוס בקצב מבהיל. כדי להמחיש את המצב צירפנו תמונות - מראה עיניים יעזור להבין את המצב בשטח.

במבט מרחוק, הירידה לחוף נראית כמו שערי גן עדן:
לחץ להגדלה


… אבל השלט טוען אחרת:
לחץ להגדלה


מה עושה צינור ?
לחץ להגדלה


-תלוי, מהמצוק שהתרחק
לחץ להגדלה


שרוול הפלסטיק בתמונה למטה נועד לעצור את הגלים וסחף החול לאחר השקיעה. גובהו המקורי שהיה כחמישה מטר מפני החוף הצטמק לאחר שנה בחצי.
לחץ להגדלה


שינוי תוואי החוף משפיע ישירות על אוכלוסיות הדגים וכל דייג מתחיל יודע שסערות החושפות סלעים ומזיזות מסות עצומות של חול מתחת לפני המים משנות את כמויות השלל בצורה ישירה. אבל לא מדובר כאן רק בפגיעה בציבור הדייגים החובבים ואוכלוסיות הדגים -חוף ברנע הוא אחד מהחופים הבודדים שנשארו פתוחים וטבעיים ששיייכים לנו כאזרחים וגם הוא הולך ונהרס מאותם סיבות : כסף והון פוליטי.

ההחלטה על הקמתה של מרינת אשקלון, לאור היקפי התפוסה, כ- 30% בשתי המרינות הדרומיות (כולל המרינה באשדוד) כנראה שעומדת למצב את עצמה כמקרה מבחן לדורות הבאים שימצאו את עצמם עם קילמטראז' חופים קטן סגור, ובמקרה הזה - גם מסוכן.