נתחיל במקרה קלאסי -נחל הירקון. הנחל לפני חמישה דורות היווה מקור הכנסה לתעשיית דיג ופנינת טבע נקיה שוקקת עופות מים, יונקים ודגה עשירה. התמונות מהירקון מאותה תקופה נראות כאילו נלקחו מארץ אחרת.

חוסר תכנון בשילוב העיור המואץ ושאיבת רוב תפוקת המעיינות ע"י חברת מקורות גרר הזרמת שפכים מאסיבית והעלמות מינים רבים של בעלי חיים ימיים ודגים. כיום, לאחר פעולות השיקום עדיין חלקים מהנחל מהווה סכנת מוות למתרחצים.
לחץ להגדלה
מאה שנים של זיהום
על הירקון, הירדן, הקישון, אלכסנדר ונחל שורק עברו מאה שנים של זיהום קשה שהרס הכל- צמחים, בעלי חיים ואת איכות המים. נשארנו עם מציאות כואבת ללא אפשרות לפעולת שיקום מלאה. ברוב נחלי הארץ עדיין אפשר למצוא זיהום מתכות, בוצה רעילה, חומריים כימיים מסרטנים וביוב מעל לתקנים המותרים ומעל ליכולת הספיגה של הטבע והזיהום מוביל לים, הכנרת והירדן.

והחופים סובלים
אמנם בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בתקינה וצמצום היקפי הזיהום אבל הסכנות לסביבה הימית והנחלים לא הוסרו. הזיהום בחופים כולל:

  • זיהום תעשייתי - מפעלים ורשויות ממשיכים לזהם את הים והנחלים למרות החוק.
  • הזרמת ביוב - כל חורף נשמע את התירוצים להזרמת שפכים אל הים.
  • זיהום שמקורו מהים –פסולת ומזות ופסולת פלסטיק המגיע מאוניות ומהמדינות השכנות
  • פסולת חופים- מתרחצים נופשים ודייגים שמשאירים אחריהם הרים של פסולת

ענישה
המחוקק ומערכת המשפט כנראה רואים במנהלי מפעלי תעשיה מזהמים כעברייני 'צווארון לבן' וגובה הקנסות כנראה עדיף לעיתים מהקמת תשתית שתיתן מענה ופתרונות. האכיפה והענישה של מזהמים כנראה לא מספיק אפקטיבית.

רשויות המקומיות צריכות לתקן את הליקויים, מערכת ביוב עירונית אמורה למנוע זיהום את זיהום החוף– גם כשיורד גשם. יכול להיות שחוק והאכיפה השתפרו בעשור האחרון אבל על כמה אנשים שישבו במאסר בגלל מחדלים שבידיעה או בתחומי אחריות שהובילו לזיהום שמעתם?

מניעה ואכיפה
פעילות ההסברה והגברת המודעות משרדי חינוך, תשתיות, איכות הסביבה היא מבורכת אבל עדיין יש הרבה מה לשפר. חלק גדול מהאנשים פשוט לא יודע שזה לא חוקי והאכיפה כמעט ולא קיימת. בכל חוף אפשר לראות אנשים ודייגים שמשאירים מאחוריהם פסולת כי פשוט אין מי שיקנוס אותם.

אנחנו בשנות ה- 2000 וכבר לא מדינה בשלבי הקמה ראשוניים וכמו בכל מדינה מתקדמת אחרת גם בארץ, מי שמלכלך צריך לדעת שהוא עלול לשלם על זה -וביוקר…