לפי תקנות הדיג, 1937 בסעיף 4 , חל איסור דיג ברשתות לאורך כל השנה באותם מקומות המאפיינים אזורי השרצה וגדילת צאצאי דגים:
" לא יוקמו ולא ישמשו כל רשת קבועה, סורג, מערכת מלכודות, או אמצעי אחר המכוון או העשוי מטיבו להפסיק או להפריע את נדידתם הרגילה של דגים אל כל בריכה טבעית, אגם, נהר או שפך נהר, או מהם, אלא ברשות מיוחדת מאת שר החקלאות."
(ציטוט מסעיף 4-4)
…וגר זאב עם בורי
בתור חובב דיג אני נוהג להיות לפחות פעם בשבוע בחופי הארץ. כמעט בכל פעם הייתי עד למקרה של דיג ברשתות בפתח בריכות טבעיות המצויות בחופי דור, טנטורה, פלמחים, בת ים וכמעט לכל אורך חופי הארץ.
צאצאי הדגים גדלים באותם בריכות ואזרי מים רדודים מכמה סיבות:
  • הגנה מפני טורפים מהירים
  • הגנה מפני זרמים חזקים
  • הגנה מפני קור (מים רדודים חמים יותר)
  • קירבה למקום רדוד מאוד שבו דג טורף ייתקל בחול במקרה של מרדף אחד הדגיגים
אם החוק היה חכם ומדויק, ואם האכיפה היתה אפקטיבית כנראה שלא היינו רואים את אותם סירות דיג כל כך הרבה פעמים.

החורים ברשת
אין שום הגבלת דיג ברשתות בחוף הים התיכון המבוססת על מרחק או עומק– אצלנו מותר לדוג אפילו במרחק מטרים ספורים מהחוף.
אין הגבלת דיג ברשתות המבוססות על תקופות הטלה והשרצה של זני דגי טרף הנמצאים סמוך לחוף – פגיעה משמעותית בזן דגים במקום מסויים לא תמנע מצד החקיקה.