נושא: דיג אראס- חכת בוס ועשב

אראס או קומוניסט הם השמות העממיים של סיכן משויש או סיכן הודי, זני דגים פולשים מהים האדום שהגיעו לחופינו דרך תעלת סואץ. האראס השתרש בהצלחה מרובה באזורנו ואוכלוסיות גדולות של האראסים נפוצות באזורי ריפים בעומקים שונים.

האראס צמחוני ובתקופת האביב הקיץ ניזון מהאצות והעשב הטרי המתפשטים על משטחי ריפים חמימים המכוסים בעומק מים רדוד, או יבשים (בשפל) בהתאם למצב הגאות והגלים. האראס נחשב לדג טעים וזמין ברוב החופים עם הריפים לאורך הארץ. כל דייג בוס וותיק מכיר את קוציו המכאיבים ואת כוחו של הדג שלמרות גודלו (עד 30 ס"מ) נותן פייט מהנה.

מדריך דיג אראסים
המדריך הבא מתאר שיטת דיג וותיקה המבוססת על דיג בוס ופיתיון צמחי. דייג המאומן בשיטה זו יצליח לדוג ארוחה משפחתית כמעט בכל חודשי האביב והקיץ.
דיג אראסים בעשב מתאים לאזורי ריפים עם מים עמוקים יחסית, רצוי מעל ל -2 מ' עומק כך שחופים רדודים או ללא ריפים לא יתאימו לשיטה. השיטה מניבה תוצאות בשעות האור בלבד.

ציוד דיג

• חכת בוס או קרבון באורך של 5-9 מ'.
• חוט ראשי בעובי 0.25 מ"מ.
• חוט לריג בעובי 0.30 מ"מ.
• משולשת חדה בגודל 2-3 תלוי לפי מידות היצרן (גודל בינוני)
• משקולות נלחצות (פק-מן) לבוס במשקל 3-2 גר'.
• מצוף 5 גרם בולט לעין – רצוי בצבע אדום או כתום.
• כפפות או מגבת עבה– אמצעי הגנה.
• דלי \ סל \ רשת דגים – לשמירה על השלל חי במים.

פיתיון מהטבע
סוג העשב בעל העלים החוטיים באורך של 5-15 ס"מ הוא הסוג הספיציפי שאנחנו מחפשים. עשב בצבע חום מעיד על ירק שנחשף לשמש ישירה (ומכיל כנראה כמות גדולה של סוכרים) ועשב ירוק הוא טרי יותר.קצוות פיסות עשב באורך של 10-15 ס"מ וברוחב של אצבע מספיקה להטלה אחת.
הערות לגבי הפיתיון: אם תצאו לדיג אראסים באותו מקום באופן קבוע גם הריף הירוק ביותר יתרוקן בסופו של דבר מהעשב לכן כדאי לחשוב גם על יום המחר. בכל מקרה אין לאגור את העשב או האצות בבית לשימוש מאוחר יותר, הם לא אפקטיביים לאחר ייבוש.

על קצה הריג
המטרה של הריג (מערך דיג) היא שהעשב ישקע עד לעומק הרצוי במים וכ – 15 ס"מ מעל לקרס המשולשת. בסופו של תהליך ההכנה המערך מורכב בצורה הבאה:
קצה חכת בוס > חוט ראשי >לולאת תחילת הריג > תחילת קשר פיצול לחוט כפול> משקולת פק-מן > סיום פיצול> חוט סופי> קרס משולשת.

הריג לפני הוספת העשב עם משקולת פתוחה לפני ההידוק:



הריג מוכן לדיג לאחר הוספת העשב ומשקולת נוספת לפני הקרס המשולשת:


לעיתים קרובות יש צורך בהוספת משקולת אחת או יותר לשקיעה מהירה של הריג כי הקטנים אוכלים מהר או שהים עובד והחוט נמתח באיטיות רבה מדי.

שיטת הדיג
מחברים את הריג ללא העשב ומודדים את עומק המים המדוייק בנקודה. מכוונים את המצוף על החוט הראשי כ -70 ס"מ מעל לפני המים כשהחוט מתוח והמשקולת נוגעת בקרקעית.

תולשים אצות עם אורך 'שערות' בגודל המתאים (קטן מדי לא יעבוד טוב) מטילים את הריג ומכוונים שיעמוד תלוי כחצי מטר מעל הקרקעית כשהמצוף באוויר מעל המים. המבט ימוקד על המצוף. הסימנים האיטיים ועדינים של תנודות המצוף מצד לצד יצביעו על אכילת דגים למטה.

הדג לא מושך את האצות מהריג, הוא פשוט אוכל מהצד ולכן האכילות לא יתורגמו לויברציות בחכה.בהתחלה קצת קשה לזהות את האכילות והריג יחזור ריק וללא דגים, אך לאחר שמצליחים להבחין בתנודות התוצאות יתחילו להגיע.

ישנם מקרים בהם האראסים יעדיפו עשב 'מבושל בשמש', בעל גוון חום כהה ולעיתים הם יאכלו רק את הירוק הטרי. בנוסף רצוי לבדוק מה העומק האופטימלי ליום או הנקודה הספציפית, לפעמים דגים אוכלים בעומקים שונים.

כשמבחינים בתנועת המצוף מצליפים בקצה החכה בתנועה מהירה וקצרה, כשהדג נתפס תדעו - הוא מיד נלחם בתנועות חזקות מצד לצד. את הדג המפרפר (שלרוב לא תפוס במרכז הפה) מעלים ושומרים במרחק בטוח מהגוף.

דייג זהיר יסבול פחות
בעת שחרור הדג המפרפר מהקרס יש סיכוי סביר שתפגשו את השפעת הרעל הנמצא בסנפירים והקוצים. הרעל חזק ומותיר צריבה חזקה וכאב שלא חולף במשך שעות ארוכות. שימוש בכפפות או מגבת להגנה הוא מומלץ ודייג זהיר יסבול פחות מטירון נלהב.

האחיזה של הדג בעת השחרור מהקרסים צריכה להיות חזקה והחלטית ובצידי הראש, האזור היחידי שבטוח לאחיזה.

כשר או לא כשר
לאחר דיונים ארוכים (ומייגעים) לגבי כשרותו הדג, יש הטוענים שיש לדג קשקשים ולכן הוא כשר ויש הטוענים שלא. אם אתם שומרים מצוות פשוט שאלו את הרב המתאים. אם אתם מכירים פסיקה בנושא אתם מוזמנים לשלוח מידע בנדון.

דייג תותח או דייג מודע
משטח האצות והעשב החלקלק בשילוב גלים גבוהים, בורות ועומק מים יכולים לגרום לנפילות ופציעות ומקרי טביעה. ישנם מספר מקרים של דייגים שמתו בארץ בשל חוסר זהירות. בהתאם לאמנת הדיג הספורטיבי מומלץ לפעול בשיקול דעת ולוותר על הרעיון בכל מקרה שתנאי הדיג לא מתאימים, עוד יהיו ימי דיג אחרים.

הערה אחרונה לגבי האראסים: פריטים קטנים מ- 15 ס"מ מחזירים למים כי אין בהם מספיק בשר ופשוט חבל.