אנדרי שנמצא למים הרבה יותר מהזמן שרובנו מבלים באינטרנט החליט לשלוח אלינו מאמר בנושא מחקר ימי. נקודת המבט של אנדרי על הנושא חשובה בגלל התמצאות בדינאמיקה בין הגופים המעורבים וההיבטים המדעיים של תחום הדיג.
כולנו יודעים שכמויות הדגים וחיות הים פוחתות וידוע שחוקרים עמלים על גילוי דרכים למזעור הנזק שהפעילות האנושית גורמת לים, וללא ספק מחקר מדעי הוא הכלי שבעזרתו מצאו את הדרכים למזעור הנזקים ברחבי העולם.
מה שלא כולנו יודעים לגבי מחקר מדעי הוא שלחוקרים יש נטייה או תיאבון בריא "להמשך מחקר" גם כשהתמונה ברורה דיה. אין הצדקה למחקרים ממושכים ויקרים כדי להציל את שנותר מהחי הימי שבארצנו הקטנה. הסיכוי היחיד להציל את מה שנותר מהחי בחופינו הוא ע"י אימוץ שיטות שיושמו בהצלחה במדינות גדולות, מנוסות יותר בתחום הדיג, ובעיקר- אחראיות יותר.
כפי שהדברים נראים היום החוקרים שעוסקים במחקר של הים התיכון בישראל ימשיכו לעסוק במחקר גם אחרי שכל החיות הגדולות יכחדו וגם אם כל מה שיישאר לחקור יהיה רק חיות מיקרוסקופיות. אם אנו רוצים שהטבע בארץ ינצח אסור לאפשר סחבת בגלל שחוקר זה או אחר טוען ש "התנאים בחופינו שונים ממקומות אחרים ולכן חייבים לחקור מחדש" כשברור לכולם שהתוצאה תהיה ניסיון להמציא את הגלגל מחדש.
גישה פרקטיות
אין שום סיבה הגיונית לבזבז זמן וכסף בחקירת שיטות שכבר התבררו כיעילות, למשל, כמו יעילות הקמת השמורות הימיות בשיקום החי הימי, או יעילות הגבלות גודל דג מינימאלי המותר לדייג או איסור הדיג בעונות הרבייה לשיקום אוכלוסיית דגים. חבל על כל דקה ועל כל משאב נוסף. הים נוזל לנו מבין האצבעות, המערכת הימית סובלת מהזנחה ומה שנדרש עכשיו זו גישה פרקטית ויעילה לשיקום הים ומניעת המשך ההתדרדרות במצבו.


מדורים
קטגוריות
הודעות אחרונות מהפורום

מאמרים אחרונים