תג 'פרוייקטים ימיים' ↓

חופי אשקלון הם גן עדן לכל דייג וחובב ים, הבעיה שבחלק הדרומי של הגן יש שומר עם עמדת תשלום ובחלקו הצפוני (חוף ברנע) סכנת נפשות בשל קריסת מצוקים.

המומחים מסכימים בינהם שקריסת המצוקים מתרחשת בעיקר בגלל מאזן שלילי בחול הים והסיבות למאזן השלילי קשורות לא פעם ובדרך פלא למאזן הבנק של יזמים או צבירת הון פוליטי של פוליטיקאים.

זרימת החול שהגיעה מהנילוס הופסקה כמעט לחלוטין ע"י המצרים עם הקמת סכר אסוואן אבל הזרם הדרומי שהוביל את מה שנותר נבלם במו ידינו לטובת מתקנים ממשלתיים שוברי גלים ומרינות. התוצאה היא מאזן חול שלילי המתבטא בגריסת מצוקי הכורכר על ידי כוח הגלים ונשיאת החול מהחוף לעומק הים.

העיור המואץ והעדר פתרונות ניקוז מתאימים של השטח שמעל המצוק תורמים גם הם את חלקם ומחלישים את המצוק. שרוולי הפלסטיק שנועדו לעצור את סחף החול וכוח הגלים שוקעים במהירות ובינתיים, הצוק ממשיך לקרוס בקצב מבהיל. כדי להמחיש את המצב צירפנו תמונות - מראה עיניים יעזור להבין את המצב בשטח.

במבט מרחוק, הירידה לחוף נראית כמו שערי גן עדן:

… אבל השלט טוען אחרת:

מה עושה צינור ?

-תלוי, במצוק שהתרחק

שרוול הפלסטיק בתמונה למטה נועד לעצור את הגלים וסחף החול לאחר השקיעה. גובהו המקורי שהיה כחמישה מטר מפני החוף הצטמק לאחר שנה בחצי.

תמיכת בטון לצינור ביוב שקצת 'התרחקה' מהמצוק

עוד מתקן ניקוז שלא החזיק מעמד

נקודת מבט מהמצוק על החוף שעלולה להסתיים למטה מדי…

המרינה של אשקלון - מבט מהמצוק

שינוי תוואי החוף משפיע ישירות על אוכלוסיות הדגים וכל דייג מתחיל יודע שסערות החושפות סלעים ומזיזות מסות עצומות של חול מתחת לפני המים משנות את כמויות השלל בצורה ישירה. אבל לא מדובר כאן רק בפגיעה בציבור הדייגים החובבים ואוכלוסיות הדגים -חוף ברנע הוא אחד מהחופים הבודדים שנשארו פתוחים וטבעיים ששיייכים לנו כאזרחים וגם הוא הולך ונהרס מאותם סיבות : כסף והון פוליטי.

ההחלטה על הקמתה של מרינת אשקלון, לאור היקפי התפוסה, כ- 30% בשתי המרינות הדרומיות (כולל המרינה באשדוד) כנראה שעומדת למצב את עצמה כמקרה מבחן לדורות הבאים שימצאו את עצמם עם קילמטראז' חופים קטן סגור, מזוהם או במקרה הזה - מסוכן.

לרשות אוכלוסיית החי הימי וחובבי ים למינהם עומדים לכאורה 190 ק"מ של חופים שכל מדינה שפויה היתה מגנה על קיומם בחירוף נפש.

במהלך השנים רק כשליש מהחופים נשאר פתוח לציבור וחופשי מהפרעה אנושית ופרויקטים שונים (צבא, נמלים, מעגנות, תחנות כוח ותעשיה) כשחלקם משפיעים בצורה ניכרת על היצורים הימיים.

בנוסף לפרויקטים העיקריים נבנו בחלק גדול מהחופים הציבוריים שוברי גלים ובחלק מהמקומות מזחי בטון הניצבים לחוף כמו בנהריה בת-ים ועוד.
לידיעת ציבור המתרחצים והדגים
חוף הים מהווה כעין בית יולדות למרבית הדגים המצויים לאורך חופי הארץ. החופים כוללים אזורים מסולעים בטבלאות גידוד (ריפים), שפכי נחלים, בריכות מים רדודות ו'סתם' רצועות חוף חולי. אבל לא רק איזורי הטלה חמימים שקטים ומוגנים מספק החוף, החוף מספק מצרך הכרחי לקיומו של כל בעל חיים- מקור מזון.
אור שמש ומים שקטים
שילוב של אור שמש ישיר ומים ומצע גידול יציב וחמים מאפשר את קיומם של מגוון אורגניזמים ויצורים ימיים מיקרוסקופיים החיוניים לשרשרת המזון הימית שבראשה אוכלוסיות הדגים. קיומם של מגוון יצורים ((Biodiversityרחב ועשיר תומך בכל מארג החיים הימיים ומאפשר יכולת עמידה בשינויים וסכנות שונות.

תנועת המזון
היצורים הזעירים לרוב מתרבים בעת שפל או ע"י חשיפה לחום שמש ישיר ומועברים חזרה למים בגאות ובסערות וכך מעשירים את הסביבה המימית במקורות מזון. בנוסף צאצאי דגים הקיימים באזור החוף בעומקים שונים מהווים מזון לזני דגים טורפים.
שינויים בהרגלי הזרימה
החול מגיע לחופינו ע"י זרם דרומי הנע לאורך החוף מכיוון מצרים צפונה. החיים בקרבת החוף מושפעים ממחזורי שפל וגאות יומיים וגם ממחזורי כיסוי החול וחשיפת הסלעים העונתית. חסימת זרימת החול משפיעה בצורה דרסטית על החופים.

נמלים, מרינות, מזחים ושוברי גלים מונעים תנועת חול רציפה כך שבחלק מהחופים קיימת תופעת העמקה וחשיפת סלעים וחלק אחר מתמלא בחול 'תקוע' שאינו מתקדם בטבעיות הלאה. אזורים מושפעים במיוחד ניתן למצוא בכל חוף הצמוד מצפון למכשול כלשהו. העדר החול ניכר בעיקר באזורי החוף הצפוניים לדוגמא-קריסת המצוקים בחוף אשקלון.
מי הזיז את הדגה שלי
חסימת תוואי החול ושינוי מבנה החופים מביא להעלמות מקורות מזון בחופים אלה ושינוי חד במגוון היצורים (biodiversity ) ומהווה פגיעה במארג החיים הימי ( ecosystem) -כולל דגים טורפים ודגי פיתיון.
יהיו חכמולוגים שיטענו 'מה זה כבר משנה ?' אז במקום אחד יהיה יותר חול ובמקום אחר יותר עומק וסלעים חשופים. התשובה לטענה היא פשוטה– דמיינו שיש לכם ילדים להאכיל ומישהו הזיז את המקרר או את הסופר-מרקט מחוץ להישג ידכם.
בונים ובוכים
רוב הפרויקטים שבדוגמאות בראש הדף נבנו לפני עשרות שנים אך תוצאות ההשפעה המצטברת נראות רק בשנים האחרונות, כשעיקר הנזקים למיזמי נדל"ן מטבע הדברים הם שעושים את מירב הכותרות. למראית עין, הסביבה הימית סופגת הכל…
סוף מעשה במחשבה תחילה
על המחוקק להורות בחוק על עצירת מיזמים דומים ועל בדיקה מקיפה של כל תוצאותיה של חסימת נדידת החולות צפונה על הסביבה הימית והחופים -ולא רק לכדי לצמצם נזקי נדל"ן.
עד לקבלת תוצאות חד משמעיות, ויארך המחקר ככל שיארך-אסור לתת כל היתר לפרויקט דומה כי בדיוק כמו במקרים של השכונות בגעש, ארסוף וצפון אשקלון- את תוצאותיו נראה רק כשכבר יהיה מאוחר מדי.