לפני יותר מעשור רשויות הדיג של ארה"ב וקנדה יצאו בהחלטה לסגור כליל את אחד מתחומי הדיג המכניסים והוותיקים ביותר–דיג הקוד. הקוד זכור לוותיקים שבינינו כאותו בקלה מעושן ששכב במכולות השכונתיות סנפיר אל סנפיר לצד הלקרדה והמטיאס.
ההחלטה על הפסקת הדיג הביאה לקריסת ענף הדיג המסחרי בצפון ארה"ב וקנדה ולגל הגירה של מאות אלפי אנשים מעיירות שהתפרנסו במשך דורות מהתעשיה, חלקם החליפו מקצוע בעזרת מימון ממשלתי.
ההחלטה באה בעקבות מחקר שבין היתר העלה את חשיבותו של המושג ecosystem או 'מארג חיים' המתאר את ההשפעה ההדדית בין כל פרט ומרכיב בסביבה תומכת חיים והבהיר לכל דייגי הקוד שהמשך דיג בעונות הקרובות יביא להכחדת האוכלוסיות הפגועות. גם הדגים מסתבר, צריכים קצת אוויר.
דייגי מעבדה
ארגוני דיג שוכרים מדענים ומומחים המספקים הערכות והמלצות למכסות דיג שנתיות שימנעו פגיעה ביכולת דיג בעונות הקרובות. מתברר שההערכות שעל פיהן ביססו את המכסות שגו בניבוי קצב ההתאוששות של אוכלוסיות דגי הקוד.
ההערכה הפסימית גרסה שתוך 5 עד 10 שנים הדגה באזור תתאושש לחלוטין ואפשר יהיה לחדש את חגיגת הדיג כבימי קדם. אותה שאננות אגב הופגנה ע"י תומס הקסלי, מדען בריטי בשלהי המאה ה -19 שטען ששדות הדיג של הקוד לא יתרוקנו לעולם.
שניהם טעו לחלוטין. במציאות שמחוץ למעבדות המחקר ההתאוששות המדוברת מעולם לא התרחשה. חלק קטן מאוכלוסיות דגי הקוד הגיע לאחר עשור ל- 25% מגודל האוכלוסיה המקורי כשברוב המקרים האוכלוסיות המשיכו להצטמק או נכחדו לחלוטין.
אחת הסיבות להערכות השגויות במקרה של דיג הקוד הוא נעלם שטרם השכילו להבין כראוי: מתברר שבאוכלוסיות דגים פגועות ולא מאוזנות פועלות דינמיקות חריגות המקשות על יכולת החיזוי או במילים אחרות- המציאות לא מתאימה לנוסחה.
המוציא כסף מן הים
המקרה של תעשיית הקוד מוטט את תעשיית הדיג הקנדית וצפון ארה"ב ומוכיח שממשלות וארגוני דיג סביב העולם- כולל אלה עם תעשיה הנתמכת בתשתית מדעית מתקדמת ורחבה אינם חסינים מפני קריסת אוכלוסיות דגים וגרימת נזקים בלתי הפיכים לאוקיינוסים, ובקנה מידה עצום.
למרות הדחף לרוץ ולתקן את הנזק, מסתבר שלא פשוט לסגור לדייג את הים. מול סבך הרשויות השונות העוסקות באכיפה ברחבי האוקיינוסים והימים השונים עומדות ממשלות זרות, משפחות דייגים, סוחרים וגורמים עבריינים כמו המאפיה האיטלקית שנהנים מעליית המחירים עקב המחסור.
זו הסיבה לכך שהמאבק לאכיפת חוקי דיג (שנקבעו על סמך הערכות מפוקפקות מלכתחילה) נראה כקרב בין ענק חסר ראש למיליוני גמדים נחרצים שעושים לו בית ספר ומצפצפים על תקנות הדיג. רשתות דיג ממשיכות להפרש כל לילה וספינות טרולינג ממשיכות לגרוף את מה שנשאר מהעתיד העגום של הים.
אם נראה לכם שמדובר במקרה לא רלווטי או שהים התיכון נמצא במצב טוב יותר – חישבו שנית. האמריקאים אולי קצת נאיביים אבל רשויות הדיג שלהם הם גופי ביצוע אפקטיביים עם מכוני מחקר ותקציב מכובד המאפשר לערוך תצפיות ומחקרים נרחבים, כך שגם אם לגבי הים התיכון לא מפורסמים מחקרים ונתונים באופן סדיר הדבר אינו מעיד על ים בריא ושוקק חיים אלא רק על התעלמות והדחקת הבעיה למועד מאוחר יותר, או מאוחר מדי…
