תג 'דיג ספורטיבי' ↓
פברואר 15th, 2008 — דיג ספורטיבי
לפי התגובות באתר, השיקולים המשמעותיים ביותר להגנת הטבע מצד אחד ושמירת ההנאה והכיף שבדיג עצמי גובשה אמנת דיג של המיזם.
את עשרת הנקודות שמרכיבים את האמנה אתם מוזמנים להפיץ לחברים דייגים שטרם קראו. האמנה נכתבה בלשון זכר מטעמי נוחות. ידוע שיש בינינו גם דייגות- וטוב שכך.
אמנת דיג לדייג החובב
1.שמירה על חיי אדם
אמנע מדיג במקומות ותנאם מסוכנים. לא קיים דג בעולם ששווה חיי אדם.
2.מבט לעתיד
כדייג המיישם את האמנה אפעל ליידע דייגים אחרים ובמיוחד צעירים בדבר קיומה ולהסביר את השיקולים שהניעו אותי ליישמה.
3.חופש הבחירה
אימוץ ויישום אמנת הדיג היא עניין אישי שאינה מעניקה זכות לבקר או לטעון כנגד דייג הפועל באופן מנוגד לאמנה.
4.שמירה על סביבה נקיה ובטוחה
לאחר סיום הדיג לא אשאיר אחרי בחוף קרסים, חוטי דיג או כל פסולת שהיא– כל אלה מסכנים לשווא יצורים אחרים ומלכלכים את הטבע.
5.הימנעות מהרג מיותר
לא אכוון לדוג דגים שאיני מתכוון להשתמש בהם לצריכה פרטית או כפתיונות ולא אשאיר דגים שאינם לצריכה פרטית מחוץ למים לשווא.
6.דור העתיד
נקבות בהיריון (אם אדע להבחין שזה המקרה), דגיגונים ודגים שטרם הגיעו לבגרות מינית אשחרר חזרה למים כדי לאפשר את קיומו של הדור הבא.
7.הגנה על הנדיר
אשחרר זני דגים המוגנים עפ"י החוק (כגון כרישים או דגים בים האדום) או כאלה הנדירים בסביבתם.
8.הגיון מעשי
אם בחרתי להחזיר לים דגים שתפסתי, אשיב אותם בעדינות למים במינימום נזק ובדרך שתשמור גם עלי.
9.לא אהיה חמדן
אדוג רק למטרות צריכה או השגת פתיונות ואם תפסתי מספיק שלל ליום דיג– אפסיק לדוג ואשאיר משהו לאחרים, לעצמי ולים.
10.אני מודע ונהנה מהעניין
אחרים יכולים לחשוב שאני פראייר, אבל מדי פעם, אפילו אם תפסתי דג נחמד, אשחרר אותו חזרה לים רק בשביל התחושה וההערכה העצמית.
-תגובות יתקבלו בברכה.
פברואר 13th, 2008 — דיג ספורטיבי
כדייגי חכות איננו לא סובלים מבעיית 'עודף שלל' – הדגים יוצאים בכמויות קטנות והולכות והגדלים מצטמצמים מעונה לעונה. לכן למראית עין, ההצעה שהמחוקק יסדיר את הדיג החובבני בתקנון ורישוי נראית אבסורדית לנוכח המציאות, אבל יש להבין שאותה מציאות דלת שלל היא תוצאה של הסכנות המפורטות באתר זה.
כדי שבסופו של תהליך אוכלוסיות הדגים והחופים ישוקמו ונהנה כולנו מים ונחלים שורצים דגה איננו חושבים שנכון לעצור לחלוטין את הדיג החובבני מצד אחד, אבל מצד שני צריך לשמור על מידה מסוימת של הגיון מול מידת נזק הנגרמת תוך כדי ההנאה מהדיג.
דיג ללא הבחנה
דיג חובבני יכול להוות סיכון ובמקרים רבים למרות ההנאה שבדבר, כלל לא הגיוני מול רמת הנזק הנגרמת. לדוגמא - דייג רשתות עמידה (חובבני) הסוגר ריף שלם באורך 100 מטרים במשך לילה עם רשת משולשת בגודל עין של 20 מ"מ… אם הדייג מיומן – מה בדיוק יישאר שם?
אותה דוגמא נוגעת גם לדיג רשתות בנחלים. היבט נוסף לדוגמא: הוא עשרות אנשים הדגים באותה נקודה ברוב ימות השנה- יכולת ההתאוששות של אוכלוסיית הדגים באותו מיקום אפסית כי פשוט אין להם זמן להתאושש.
אני רק דייג חובבן אחי
גם אני, אחי-אבל נדרשת גם מידת הגיון. אם היית בים בשנים האחרונות בטח ראית את אלה שמוציאים סרגוסים, מרמירים, אראסים ובורים בגדלים מגוחכים, לפעמים פחות מ 10 ס"מ מראש ועד קצה זנב.
פשוט חסר הגיון לחלוטין- הרי לאחר הניקוי לא נשאר בהם שום דבר לאכול. הרי רובנו לא הולך לדוג כדי לאכול או להתפרנס מזה, אז למה שהחוק או תקנון מסודר לא יורו בצורה מפורשת שדברים מסוג זה פשוט אסורים ? הרי בלי חוק ואכיפה רוב הדייגים לא ישנה את הרגלי הדיג.
רישיון דיג – השתגענו ?
רישוי מסודר הוא חלק חשוב ועקרוני לאכיפה לאחר גיבוש תקנות דיג מתקדמות. רק תקנון ואכיפה יצילו את המצב הקטסטרופלי של הדגה לאורך החופים (בתנאי שהמיסים והאכיפה מוזרמים חזרה למשרד האחראי). כדייגים חובבים נשלם כמה עשרות שקלים לשנה עבור הרישיון לדוג – ובתמורה נקבל גוף אחראי עם יכולת אכיפה על פעילות הדייגים שאינם פועלים לפי התקנות.
רישיון תמורת אכיפה לא נראה לי רק כעסקה מצוינת, אלא המוצא אחרון מנתיב בטוח של השמדת דגי החוף.
