קריאת החוף

אחת הסיבות שחלק מהדייגים תופס הרבה יותר דגים מאחרים היא שביכולתם לזהות נקודות דיג חמות. לפניכם עשרה מונחי חובה שיעזרו לכל דייג חובב שהזדמן לחוף הים להבין את הנעשה מתחת למים ולמצוא את אותם נקודות דיג חמות בעצמו.

זרם כללי
זרם חוף כללי או 'הזרם הגדול' (אין מונחים מקצועיים בעבריים) הוא זרם שכיח הנע בצורה מקבילה במרחק של עשרות מטרים ועד מספר קילומטרים מהחוף. הזרם הכללי בחופי ישראל הוא זרם צפוני. ציון כיוון הזרם מצביע על יעד התנועה בניגוד לכיווני הרוחות, או בקצרה –בחופינו לרוב המים נעים צפונה. הזרם הכללי לרוב חזק יותר כשהים גלי יותר.

תעלה מקבילה
נתיב מים עמוקים הנפוץ מאוד ברוב החופים, לרוב במרחק מטרים ספורים מקו מפגש החוף והמים. התעלה נושאת את המים במקביל לחוף לרוב לאורך עשרות ועד מאות מטרים לנקודת הזרם החוזר. כיוון הזרם בתעלה יכול להיות הפוך לכיוון הזרם הכללי. ככל שהים גלי יותר ורוחב התעלה צר יותר הזרם בתעלה יהיה חזק יותר.

קו שבירה
קו דמיוני מקביל לחוף עם מדרגת חול או ריף רדודה יחסית הגורמים לקריסת הגלים המגיעים מהים. ככל שדרגת שינויי הגובה גדולה יותר, הגל בקו השבירה יקרוס בצורה חדה יותר ולעיתם חלולה (בעגת ציבור הגולשים- צינור). קו השבירה יכול להתעקל במקצת בהתאם לקרקעית וכיוון הגל.

מניפת פיזור הגל
האזור שמשתרע בין מקום קריסת הגל בקו השבירה והמשך תנועת המים בצורה של קצף לבן. מניפת פיזור ארוכה בה משתרעים קצפי הגלים ללא הפרעה עד לקו החול מלמדת על משטח חול בגובה אחיד ללא תעלות וזרמים החוצים אותו.

קצף גלים שנעצר סמוך לקו השבירה מלמד על שינויי עומק. ככל שהעצירה חדה יותר, שינויי העומק גדולים יותר. בשלב מסויים מסת המים שמגיעה לאזור מניפת הפיזור ע"י הקצף ש'רוכב' על פני המים מתחילה להאט ושואפת לחזור בנתיבי חזרה מהירים בשל הפרש הגבהים.

זרם חוזר
כשעומס המים המגיעים לכיוון החוף ממניפת הפיזור מאט את קצב החזרה הוא מתנקז לתעלות המקבילות (ראה סעיף 1) לאורך החוף המתעלות את המים לאזורים בהם קיימת התנגדות חלשה יותר המאפשרת למים נקודת מוצא מהירה חזרה לעומק הים ע"י זרם אנכי לחוף. הזרם מסוכן לרוחצים וניתן לראות בחופים רבים שלטי 'סכנה מערבולת' שמצילים הציבו בסמוך לזרם.

זרם זה נקרא זרם חוזר ובתנאים מסויימים הוא עשוי לנקז מים משני מניפות פיזור סמוכות ושתי תעלות מקבילות לעומק של עד עשרות מטרים מעבר לקו שבירת הגלים. העומק ועוצמת הזרם מושפעים בעיקר מעוצמת הגלים קרקעית הים ומחזורי הגאות.
ניתן לזהות את הזרם החוזר ע"י שני מאפיינים עיקריים שהבולט שבהם הוא אזור מים שקטים יותר יחסית לסביבה (בתמונה) ברוחב של מטרים ספורים ועד עשרות מטרים במקרה של גלים גבוהים באופן קיצוני. הסימן השני-על פני המים יתכנו אדוות קלות בכיוון נגדי לגלי החוף.

צוואר הזרם החוזר
האזור בו הזרם החוזר חוצה את אזור קו שבירת הגלים. באזור זה מתנגשים בעוצמה סדרות הגלים המגיעות מהים וזרם המים הנגדי.

ראש הזרם החוזר
נקודה הנמצאת מעבר לקו שבירת הגלים (בתמונה) בה הזרם החוזר מאבד מעוצמתו ומתפוגג לתוך הזרם הכללי החלש יותר. חוף המשלב קרקעית סלעית, טבלאות גידוד (ריפים) או כל מכשול אחר לתנועת המים לרוב מעצים את תופעת הזרם החוזר באופן ניכר.

מהירות המים בעומק הזרם החוזר גבוהה יחסית לשטח הקרוב לפני המים. מקרי טביעה רבים מתרחשים כשרוחצים מנסים לשחות בכל כוחם חזרה לחוף שנמצא רק מטרים ספורים מהם אך בשל העומק ומהירות המים בתעלות המקבילות או בזרם החוזר מאבדים את כוחם וטובעים. רשויות ההצלה בארה"ב ממליצים לרוחצים שנסחפו ע"י זרם חוזר חזק לא לחתור חזרה ולאבד כוחות אלא להסחף עד לנקודה זו ממנה אפשר לשחות במקביל לחוף ולחזור מנקודה אחרת.

בורות
בחוף חולי- בור (בעגת דייגים) הוא לרוב תעלה מקבילה רחבה או זרם חוזר איטיים או כל מקום עמוק יחסית לסביבה. השיפוע הנוצר מהפרש הגבהים מרכז בבור מזון שנסחף בזרמים ומהווה מחסום ראיה להסתתרות – או למארב. בקרבת סלעים או כל מכשול אחר, הזרמים חזקים יותר ולכן לרוב יימצא לצידם מקום עמוק יותר. לגונות ומרינות מהוות לדגים מעין 'בור גדול', אך ללא השיפוע והזרמים האופייניים לים פתוח.

מגרעות וטבלאות גידוד מתחת למים
סוג נוסף של הפרשי גבהים נגרמים ע"י מגרעות חוליות ומדפי סלע שלרוב מקבילים לחוף ולעיתים מעבר לקו שבירת הגלים. ברוב החופים החוליים קיימת לפחות מגרעת אחת מיד לאחר קו שבירת הגלים. ניתן לזהות את האזור בו מסתיים בור כזה כאזור בו הגלים מתגבהים בפתאומיות ולעיתים נשברים בצורה חלקית.

ריפים ושוברי גלים
לאורך הארץ מספר חופים כגון חוף הבונים שלאורכם משתרע ריף תלול בעומק של עד 5 מטר. הריפים (טבלאות גידוד בלשון אקדמאית) מהווים מקור מזון ובית לאוכלוסיות דגי פיתיון. מסלעות שוברי גלים של מרינות משמשים לדגים כעין ריפים מלאכותיים. חלק מהריפים מתאימים לדיג וחלק מהמסלעות במיוחד הדולוסים (מבני בטון מלאכותיים) מהוות סכנת חיים. בסמוך לריף לרוב יימצא זרם כמקביל.

לאחר שהבנו את הכוחות הפועלים בחופים נעבור לשלב הבא - הבנת הקשר בין דגים וזרמים למבנה החוף כדי שנוכל לאתר נקודות דיג אפקטיביות.