מבט מתחת למים

ראיון עם אנדרי אהרונוב, ביולוג ימי דייג בצלילה חופשית וצלם חובב.
אנדרי ערך מחקר מקיף על אוכלוסיות דגי לוקוס בים התיכון, התחיל דוקטורט בנושא האקולוגיה בריפים הסלעיים שבים התיכון ובנוסף צילם בווידאו את מגוון החי בריפים שבים התיכון. בקרב קהילות הצוללים הספורטיביים והדייגים שבפורומים באינטרנט, הוא מוכר בשם אבידג.

שלום אנדרי ותודה שהסכמת להתראיין.
כמה שנים אתה צולל בים התיכון?
כ- 30 שנה, מאז כיתה ה'.

באיזה שיטות אתה דג ?
אני דג בעיקר בצלילה וחופשית (דיג חנית) ובילדותי דגתי קצת בבוס.

באיזה חופים אתה נוהג לצלול ?
אני צולל בכל חופי הארץ, מראש הנקרה עד אשקלון.

מה ההתרשמות שלך ממצב הדגה בחופים השונים בעשורים האחרונים ?
יש הרבה שינויים- ובראשם מינים שנעלמו מחד ומינים חדשים שהופיעו מאידח. – לדוגמא החפאש (דקר אלכסנדרוני) כמעט ולא נמצא יותר בעומקים הרדודים מ- 30 מטר. עד לפני 20 שנים הדג היה מאוד נפוץ גם בעומקים של 10 מטר, וניתן היה לפגוש בצלילה אחת עשרות פרטים בגדלים מרשימים של 40-50 ס"מ. היום, בכל הריפים הרדודים, שבהם פגשתי חפאשים בעבר, אין להם זכר.

בתמונה כוכב ים שהוחזר לים במהלך דיג פתיונות

גם הצ'יפורה /דניס /אורטה (ספרוס זהוב) שלפני 30-20 שנים ניתן היה לראות מהם עשרות בכל צלילה נעלמו כמעט לחלוטין. עוד מין שנותרו ממנו כמה להקות קטנות הוא הסולבי/חלמה (סלפית הפסים) – דג שבגלל מנהגו להתקבץ בלהקות ענק קל מאוד לצוד אותו בעזרת רשתות הקפה.
בעבר הדג היה נפוץ בלהקות ענק של רבבות פריטים בעומקים רדודים של 5-10 מטר בכל חופי הארץ. יצור נוסף בסכנה הוא הלובסטר המקומי שלנו- הכפן הגושמני. מערות וחריצים שבעבר הייתי מוצא בהן עשרות פרטים מאוכלסות היום במיקרה הטוב ע"י פרט בודד.

מה לדעתך הסיבות להידללות שתיארת?
שילוב של דייג לא מבוקר, חוסר מידע וחוסר מודעות. המינים הללו נעלמו בגלל שהם רגישים למאמצי דייג יותר ממינים אחרים ולכן הם פחתו הרבה יותר מהר. כלומר המינים הללו נעלמו לא בגלל שהביקוש בשווקים גבוה אלה בגלל שהם רגישים לדייג יותר ממינים אחרים. בעבר רגישותם לא הייתה ידוע, ואילו כיום אנו יודעים זאת.

מה לדעתך יכול להביא לשיפור או שינוי המצב הקיים ?
לדעתי הגבלת דיג נרחבת המבוססת על אזורים, גודל מותר, תקופות השנה ובנוסף מכסת כמות יכולה למנועה את מגמת
התדלדלות ואף להביא לשגשוג מחודש של מינים שהפכו לנדירים דוגמת אלו שהזכרתי. בנוסף צריך לצמצם את דיג ה- rawling (מכמורת), וליצור אזורים בהם לא מתרחש דייג זה. ללא עצירת דייג המכמורת לא יהיה בכוחן של תקנות הדייג, ושמורות הטבע הימיות להציל את החי בים.

דייג זה הוא ההרסני ביותר לסביבה הימית, הרסני הרבה יותר מזיהום הים וכל סוגי הדייג גם יחד. הרסנותו נובעת מכך שהוא פוגע בתשתית הכי בסיסית והכי רחבה שתומכת בחי שבמימי החופים. הציוד נגרר על הקרקעית או הבוץ המשמש בית גידול ובית אימון לדגים ולמאות ואלפי היצורים שמרכיבים את המערכת האקולוגית הימית שבתוכה שלובים הדגים.