ד"ר רחלי עינב

דוקטור רחלי עינב פרסמה עשרות מאמרים ופרסומים מדעיים בנושא ביולוגיה ימית. החברה שהקימה, "Blue Ecosystems" עוסקת במגוון של תחומים באיכות הסביבה ובשמירת טבע.
בשיחת הטלפון עם ד"ר רחלי עלו במהרה חילוקי דעות והסתייגויות מצידה בנוגע להשלכות חקיקה מחמירה על הכנסות הדייגים (שגם כך סובלים מקשיים) והיקף ואיכות המידע עליו מתבסס המיזם.
השאלות הבאות נשלחו כדי לאפשר זווית ראיה נוספת מנקודת מבט של חוקרת מקצועית לטובת הקוראים.

שלום רחלי עינב, ותודה על ההיענות.

כאחת שחיה את הנעשה במים הלכה למעשה ולמיטב הבנתך, מה השאלה הראשונה שהיית שואלת את עצמך בנוגע למיזם זה שיכולה להיות מובנת להדיוטות ולציבור שאינו בקיא במונחים המדעיים של התחום ?
האם אנחנו עם יד אמיתית על הדופק, האם אנחנו והרשויות מכירים את הים מספיק וערים לשינויים החלים בסביבה הימית ? -התשובה: לא.

מהם השינויים העיקריים שעברו על חופי הארץ ב- 30 שנה האחרונות ?
תשובה: הקצאת שטחי חוף למגורים ותעשיה, הזרמת שפכים, פלישה של מינים חדשים מים סוף

למרות הרגישות הנוגעת לתחום עיסוקך – האם תוכלי לספר על מחקרים ימיים משמעותיים שנעשו בים התיכון ובנחלים בשנים האחרונות ?
תשובה: באופן שטוף נעשה ניטור כימי של מי הים על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. חסר מאוד ניטור ביולוגי, שהוא מסובך יותר לביצוע אבל לא יותר יקר.

כיצד השפיעו השינויים על אוכלוסיות הדגים ?
תשובה: קשה להעריך מה המצב האמיתי של אוכלוסית הדגים. יש שינוי במיגוון המינים ובכמויות. קשה עוד יותר להצביע על גורם לשינוי: דייג ייתר בחופנו או בכלל הים התיכון, שינוי בהרכב המינרלים, חדירה של מינים פולשים.

מהם סוגי האיומים העיקריים על הדגה בחופי הים ובנחלי הארץ ?
תשובה: הים והנחלים הם בתי גידול שונים מאוד עם מערך אחר של דגה (נקודות השקה מעטות) ועם איומים אקולוגיים אחרים. עקרונית "קל יותר" להרוס בית גידול של נחל, אבל גם קל יותר לשקם אותו. יש איומים אחרים על דגים פלגיים ועל הדגים המתפתחים בשוניות.

(בתמונה- נחל הירקון בימיו העליזים)
האם לדעתך בעוד עשרים או שלושים שנה תהייה לי סיבה ללכת לדוג מהחוף עם הנכד ?
תשובה: אני אופטימית, הים הוא מערכת ביולוגית גדולה, ממוזגת, הוא ישמח לצאת איתך, תדאג להביא בגדים להחלפה.

האם החקיקה הקיימת בתחום הדיג המסחרי נראית לך הוגנת ומתאימה למצב הקיים – והאם תוכלי להסביר בקצרה ?
תשובה: החקיקה מספקת. הייתי משקיעה משאבים בניטור, להגדיר את המצב. בפיקוח, לבדוק שהחוקים נאכפים ובעיקר בחינוך ובהסברה. ואני מקווה שהאתר שלכם יתרום בכיוון.

האם דיג רשתות בקרבת החוף מסכן אוכלוסיות דגים מקומיות לאותו חוף ?
תשובה: תלוי במספר הדייגים, תלוי בעונה, תלוי בגודל ה"עין" של הרשת. בעיקרון פוטנציאל הרביה של הדגים הוא גבוה, אבל לא אינסופי….

למיטב הערכתך, מהו פרק הזמן הנדרש לאוכלוסית דגים מקומית באזור של טבלאות גידוד להתחדש אם עברה דילול משמעותי -בתור דוגמא נתייחס לדג המכונה סרגוס ?
תשובה: במספר מקומות בעולם עשו הפסקות דייג יזומות. בדרגות שונות של הצלחה. התשובה כמובן תלויה במשמעות המושג "דילול משמעותי" אין ספק שהפסקות דייג בעונת הרביה תשפר את מצב האוכלוסיה.

האם לדעתך קיים חשש כלשהו לאוכלוסיות דגים בים ובנחלים כתוצאה מדייג חובבני בעזרת חכות ?
תשובה: ההשפעה של דייג באמצעות חכות היא לרוב מינימלית. וכשלא יהיו דגים ממילא הוא יפסק. ברוב המקומות בעולם וגם בישראל הוא מותר, למעט בשמורות טבע.

מה דעתך לגבי אכיפה אפקטיבית ותקיפה יותר בנוגע לדיג חובבני בדומה לנעשה במקומות כמו מערב אירופה, ארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד ?
תשובה: כל מקום עם הדינמיקה והתרבות שלו. דהיינו השיקול צריך להיות כמות הדייגים, הנזק שהם גורמים מול מצב האוכלוסיה. חבל לרוץ עם איסור גורף, כאשר אין בו נזק ממשי לסביבה והוא גורם הנאה לחיבור לטבע להרבה אנשים.

אלו שמכירים ונהנים מהטבע הם אלו שמחר יצטרכו לשמור עליו.
מהם לדעתך הפתרונות המעשיים והכלים ההגיוניים לתיקון המצב ?
תשובה: מעקב, ניטור, הגדרה אמיתית של הבעיות אם קיימות. והרבה חינוך והסברה.